ביאור:תהלים צה
קיצור דרך: a2695
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים צה)
| פסוק ו חקוק מעל שער הכניסה לבית כנסת בצרפת |
- א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ למחסה המגן עלינו ומושיע אותנו.
- ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה נבוא אליו בליווי של קורבן (או שיר) תודה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.
- ג כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים יותר מכל שאר הכוחות.
- ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ המקומות העמוקים שמתחת לאדמה, וְתוֹעֲפוֹת המקומות הגבוהים ב- הָרִים לוֹ.
- ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת - יָדָיו יָצָרוּ.
- ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה נכרע ברך לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ.
- ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ שהוא רועה וְצֹאן יָדוֹ שנמצא בהשגחתו, עוברים תחת ידו.
- הַיּוֹם כעת, לאחר שכיניתם את עצמכם: צאנו של ה' אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ ראוי לכן שתשמעו בקולו.
- ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כמו במי מריבה, כְּיוֹם מַסָּה כמו במסה ומריבה (שמות יז ז) בַּמִּדְבָּר.
- ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי, גַּם רָאוּ פָעֳלִי וראו שיש בכוחי לפעול ולעשות ניסים (כגון להוציא מים מהסלע) וכן להעניש.
- י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר אכעס על דור יוצאי מצריים, וָאֹמַר: עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי.
- יא אֲשֶׁר אשר על כן נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי בכעסי, כאשר ישראל חטאו: אִם יְבֹאוּן שלא יגיעו אֶל מְנוּחָתִי לארץ ישראל, הארץ שיעדתי למנוחת ישראל (בגלל חטא המרגלים - דברים א לה).
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- על פי "דעת מקרא" חילקנו את המזמור לשני חלקים כאשר פסוק ז נחלק לשניים. בחלק הראשון נכתב על ה' בלשון נסתר, ובחלק השני הדברים מושמים בפיו של ה'. המילים "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" הן מחד בלשון נסתר ולכן מתאימות לחלק הראשון, אך מאידך מהוות פתיח ל-"אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם" ומתאימות לחלק השני מבחינת העיניין.
- המזמור מיועד לעולים לרגל, ובפסוק האחרון יש אמירה לעומדים מול בית המקדש שיעריכו את העובדה שהם זכו לחיות בארץ בניגוד לדור המדבר שבגלל חטאיהם לא זכו.